מאמרים

בכתבה הקודמת בחנתי את אופיו של הרושם הראשוני בעידן האינטרנט.
ברשימה זו נראה כיצד הדברים פועלים למעשה - כיצד כדאי לפנות כדי להשיג תגובה?
מה כן ומה לא אומרים בשיחה הראשונה?

בעולם שלנו, מזה עידן ועידנים נהוג כי הגבר הוא היוזם במסע התקשורת הזוגית. עם התעוררות תנועת הפמיניזם, עדיין נשמר תהליך זה ונשים תאלצנה להודות שהתהליך נשאר נוח להן.

הדוגמאות המפורטות להלן נאספו מגולשות וגולשים בתוכנת ה- ICQ, אך הן נכונות גם לתוכנות מסרים מיידיים אחרות ולצ'טים הרבים ברשת.

הפניות הנפוצות ביותר בשיחות האינטרנט הן: "היי!!!". נהדר, גברים. יש עוד אלפים כמוכם שמסתובבים ברחבי הרשת. מדוע שהמילה הבודדה הזו תיצור אצלנו סקרנות יתר ? למה שנחזיר בכלל תשובה ? הרי אינסטנקטיבית נתעלם ולא נטרח להניד עפעף, אלא אם כן אנחנו משועממות ומיואשות.
מה משדרת הפניה הזו?
הבחור משעמם. אין לו מה להגיד. הוא זורק קלף ומצפה שאת תהיי זו שתפתח בשיחה. אין לו כוח וסבלנות להתאמץ וכך תראה גם מערכת היחסים עימו (וירטואלית או לא). הוא לא כל כך מתעניין בזו שמולו. מבחינתו היא טרף שאולי ישיגו בלי מאמץ מיותר.
כמה נשים תגבנה לפניה כזו?!

הפניות: "מה המצב?", "היי, מה שלומך? פנויה לשיחה?" - הן בודאי שיפור קל ליצירתיים מבינכם, אך היא עדיין מונוטונית ומשעממת ומעט מאוד נשים יגיבו עליה.

נתקדם מדרגה: הצעה מינית / סקס וירטואלי!…
"בא לך להכיר אותי למטרות בילוי אני בן 23 אם תרצי יש לי תמונה כמובן"

הודעה כזו מיועדת לאחוז מאוד מסויים של נשים. כנראה לכאלה שקוראות לעצמן: "lovegirl", אשר באמת מעוניינות במשהו קליל ולא מחייב. אלה אשר מטרתן ברשת היא באמת מינית ולא יותר או פחות מזה.
אם קיבלתם תשובה, יש לכם סיבה טובה להיות מאושרים - הציד כנראה הצליח או שנפלתם על מישהי שכל כך כעסה על הפניה עד שהרגישה חובה מוסרית להגיב כדי לנסות לחנך את העולם.

ניסיון לצרף לרשימת החברים ללא שום פניה קודמת ובקשת רשות, נחשב כאקט לא מנומס וחסר תועלת. למה שנצרף מישהו למעגל חברינו מבלי שהכרנו ולו במעט?

אז מה כן, בחורים?
למי שעדיין לא יודע, בתוכנת ה- ICQ ישנה אפשרות שבה הגולש מפרט אינפורמציה על עצמו:
 

כדאי לכם לכתוב כמה מילים. זה משדר שיש לכם מה להציע. השקעתם וכתבתם - במה אתם עוסקים או מה אתם אוהבים. מעין כרטיס ביקור לגיטימי לכל אדם רציני. אפילו משפט אחד יכול ליצור רושם ראשוני חיובי. המנעו מלרשום: "אוהב את החיים, ים, ספורט ובילויים". זה לא עושה עלינו רושם אלא מראה כמה אתם רדודים ולא מעניינים. אנחנו נעקם פרצוף ונעבור הלאה. התפלספות יתר גם לא מציגה אתכם באור חיובי.

​​

בחירת כינוי: לרציניות שביננו, הכינויים הבאים יעוררו גיחוך:

loveboy, long-hair, slavedog, dream maker, hot fun, storm, xxx, made4u, איש הקרח, איש המסתורין, פנטום שחור, המאהב, חברמן אמיתי… והרשימה עוד ארוכה. או שאתה סתם ילד מתבגר (למרות הגיל הבוגר שציינת) או שסתם בא לך להשתעשע.

 

אינפורמציה ריקה! - אתה פונה אליה ולא כתוב עליך כלום. לא שם, אפילו לא כינוי, לא גיל ולא מאיזה מין נוצרת. למה שנחזיר תגובה בכלל?

הנקודות הללו הן הצעדים הראשונים שכדאי לך לעשות עוד בטרם פנית. לפני ששלחת מילה מהמקלדת, אנחנו המין הנשי נדע עליך מספיק פרטים כדי שנוכל לשקול אם לבדוק את הבחור אם לאו.

הצעד הבא - מה כותבים?
הפתרון ההולם ביותר להחלטה הזו - בדוק מה היא כתבה על עצמה ואז תוכל להתייחס.
נשים אוהבות שמתייחסים אל מה שהן עושות. הן חשות כאילו זה עתה קיבלו ממך זר פרחים.
אם היא כתבה שהיא נשואה ואתה רווק, זה כבר אמצעי סינון ראשוני עבורך שימנע ממך עוגמת נפש (אולי). השקעה מינימלית של - לא לפנות לכל אחת אלא לבדוק מי היא עפ"י המעט שפרסמה, תחסוך לך זמן יקר. פנה אליה בהתייחס לדברים שכתבה על עצמה. לא תאמין כמה שיתוף פעולה תקבל מהצד השני שהתמוגג מההתייחסות האישית הזו.

המנעו משגיאות כתיב. לא יזיק לעשות הגהה קטנה לפני משלוח.
אם אתם אנשים רציניים שמעוניינים בתקשורת רצינית, התייחסו לזה כמו שהייתם מתייחסים ללקוח פוטנציאלי שהולך לגרום לכם הרבה מזל בחיים.

גם פניה לכיוון מיני ניתן לנסח באופן מנומס, כגון:
"מנסה ליצור קשר למטרה רצינית, אם מעוניינת". או "… אם פנייתי פוגעת ברגשותייך, אנא קבלי את התנצלותי והתעלמי ממנה".

נשים!
לא נקפח אתכם הגברים, הלא גם נשים אוזרות אומץ ו-"מתחילות". אז לכבודכן מספר התרשמויות של גברים:
סיפר לי אמן:
לפני כמה ימים פנתה אליי מישהי שאינני מכיר ואמרה כך:
"אני רואה לפי האינפו' שלך, שאתה משתמש באינטרנט לעשות יחסי ציבור לעצמך"

עניתי לה שהיא צודקת ושאני עסוק. היא ביקשה אישור לרשימתי ועניתי לה שלא יהיה לי זמן לשוחח אז אין טעם.
לעומתה פנתה אליי סטודנטית צעירה שביקשה עזרה. היא הייתה ישירה ונחמדה וללא כל מיני התחכמויות. אמרה שהיא רצתה לראיין אמן פעיל וביקשה לבוא לסטודיו ... ונענתי לה.

לשאלתי: מדוע לא נענת לראשונה? ענה: "כי היא היתה מתחכמת, מרירה, לא נחמדה… איך מדברים ככה אל מי שבכלל לא מכירים?".

מטרת הדוגמא הזו ורבות כמותה להבהיר כיצד משפט אחד מהווה רושם ראשוני, וכמו בעסקים - יכול מאוד להיות שלא תהיה הזדמנות שניה.

14.3.06 - פורסם גם ב- ynet.

​

קורס דיגיטלי: שפת הגוף - תקשורת ללא מילים